|
|
07/06/2008 16:30
בנות חודש הקטנות!
גיל חודש אצל הגורות מביא איתו המון שינויים. מעבר לעובדה שעיניהם שנפתחו רק לפני שבועיים מתחילות באמת לראות, הגורות לבית בלוספארק גם התחילו לפתח סוף סוף מערכת יחסים עם האבא שלהם ועם הבעלים שלהם. הגורה הירוקה (רצועה ירוקה) היא ללא ספק מרכז תשומת הלב במערכת. היא הראשונה שיצאה לחלוטין מקופסת ההמלטה והחלה להסתובב ואחריה זאת ללא הרצועה וזאת עם הרצועה הכחולה. הסגולה רק היום החלה ממש להסתובב בהתלהבות שבה אחיותיה מסתובבות וזה כולל גם את טקס גילוי האזור שמתחת למיטה וההחלטה שהוא המחנה החדש שלהן.
הראיה המשתפרת הביאה איתה את ההבנה שכשמרימים לאוויר אז זה גבוה. מכאן נוצר הפחד מהרמה באוויר ויותר מאוחר באים ההתרונות כגון הפינוק והמזמוז שמתלווים לכך והעובדה שמי שעושה את זה (אני) יכול לשמש כמו מונית ספיישל בחזרה למיטת ההמלטה או לאימא. אז כן, הן מאוד מאוד מתקשרות, באופן יוצא דופן לחלוטין, כאילו היו כבר בנות חודשיים. הן מחפשות אותי, קוראות לי ביללות כשהן על יד הרגל שלי כדי שארים אותן. דברים שבאמת לא נראו אלא בשלב מאוחר יותר בהמלטות הקודמות. חלקן כבר שותות מים ועד סוף השבוע הבא הן גם יאכלו ויתחילו לעשות צרכים בעצמן.
זואי מצידה מאוד רזה. התופעה היא תוצר של העובדה שהגורות ייקחו ממנה כל מה שיש לה להציע גם אם נפמפם אותה באין סוף אוכל (מה שלמען האמת באמת קורה במציאות). ההפרשים בין הגורות מבחינת גודל אומנם לא מעידים על קצב ההתפתחות שלהן (הסגולה, שמגלה הכול קצת יותר מאוחר, היא אחת הגדולות בהמלטה) אבל בהחלט עקביים ונשארים אותו דבר בינתים. השמחה היא בידיעה שברגע שהן מתחילות לאכול בעצמן, הן משתוות בגודל מאוד מהר ובאלגנטיות.
קנזו האבא עדיין לא מופרד מזואי ברוב שעות היממה, מה שלרבים יישמע כרעיון גרוע מכיוון והיא עלולה להתייחם פתאום. מכיוון ואני בתקופת המבחנים אני נמצא רוב הזמן ולכן עוקב אחריה. קנזו מאוד נהנה מהגורות אפילו בשלב זה שהוא עדין לא ממש יכול לשחק איתן. הן מסניפות אותו בכל הזדמנות וכבר הבינו כמה פעמים שהפטמות שלו לא עובדות. עכשיו כשברור שמיטת ההמלטה הופכת פחות רלוונטית מרגע לרגע, צריך למגן את החדש ולהכינו לחקירות האינטנסיביות. גורה עם גוש אבק על הזנב היא אינדיקציה שהן גילו איזור חדש לא נקי בחדר ומכאן ישר למטאטא.
אז לסיכום, אלה הם ימים די מעצבנים. אמא כל הזמן בסטרס ובחיפוש אחרי הבנות, היא מיללת, הן מיללות, היא מיללת, הן עונות לה, קנזו מילל, זואי עונה לו, הבנות מיללות ואני עם הראש מתחת לכרית. כל זה באמת לא כזה נורא כשבדיוק כשאני כותב את זה אני מרגיש שתי כפות רגליים פרוותיות וקטנות מונחות לי על כף הרגל וכשאני מסתכל מבט תמים של יצור קטן (כמו שאתם רואים בתמונות) שמחפש תשומת לב. ממש בימים אלה יתחילו המשפחות להגיע ולתת שם לקטנות שלהן. אנו מניחים שגם אחרי הסבב על רשימת ההמתנה יישארו גורה או שתיים פנויות, הזדמנות טובה למי שקורא אותנו ומעוניין, להשמיע את קולו. שבועות שמח! |
 |
תגובות |
 |
|
| די-אימפקט :: בניית אתרים