משפחת גזעי הספנייל הייתה כבר קיימת במאה ה-14. בראשית המאה ה-19 התגבשה קבוצה שזוהתה כ"קוקרים" והם היו אבותיו של הגזע המוכר כיום. בתחילה הקוקר ספנייל גודל רק בוויילס ובדרום אנגליה. ממדיו הקטנים וזריזותו הפכו אותו לצייד אידאלי בין סבכי שיחים. כאשר פותחו קוקרים במגוון צבעים בנוסף לשחור, הוא החל לצבור פופולריות בכל רחבי בריטניה ומחוץ לה. בגלל חוש הריח המפותח שלו, הוא משמש כיום גם ככלב לאיתור סמים וחומרי נפץ. |
הסטוריה |
קוקר ספנייל בעל מזג נוח בדרך כלל (למרות שהרבעה בלתי מבוקרת הופכת אותו לפחות נוח). עליז, אוהב, חברותי ונבון. |
מזג |
37-41 ס"מ. |
גובה |
11-14 ק"ג. |
משקל |
לקוקר ספנייל מגוון רחב של צבעים ( צבע אחיד או כמה צבעים): שחור, אדמוני, לבן, וכו'. |
צבעים |
הברשה וסירוק מדי יום כדי למנוע עמעום ברק השיער. יש לספר את שיער הרגליים והאוזניים. טיפול וניקוי קבוע של האוזניים. |
טיפול |
עד 16 שנים. |
תוחלת חיים |
ריבוי המוני ולא מבוקר חושף את הגזע למספר מחלות תורשתיות: נטייה לקטרקט ובעיות עיניים אחרות. בעיות בכליות. בעיות אוזניים. רגיש לדלקות שקדים. דיספלאסיה של האגן. אפילפסיה. |
בריאות |
הבית האידאלי עבור קוקר ספנייל כולל גן גדול שבו יוכל לעסוק בתרגול. הבעלים צריך לאהוב לטייל עם הכלב ומסוגל לגדל שני קוקרים יחדיו. |
הערות |