כלבי ציד אפורים היו ידועים בגרמניה מהמאה ה17- לפחות, אך רק במאה ה19- החלו ציידים מקרב בני האצולה בווימאר לעצב את כלבי הויימרנר על פי דרישותיהם (ישנם מספר תאוריות לגבי מקורותיו, וכנראה שאבותיו הם ההאונד הגרמני והפוינטר). נוצר כלב ציד מעולה וכשרוני, המסוגל להתמודד עם בעלי חיים גדולים (שועלים, חזירים, דובים) וגם קטנים. עד שנת 1929 נמצא הגזע תחת פיקוח מחמיר של מועדון הוויימרנרים, ולא הותר להוציאו מחוץ לגבולות גרמניה. רק בשנה זו הצליח צעיר אמריקני להביא את הגזע לאמריקה. |
הסטוריה |
ויימרנר הוא כלב אנרגטי. יכול להיות כלב משפחה אמין אם מטופל בזהירות. זהו כלב עקשן, ולעתים מגלה התנהגות פראית והרסנית, לכן מומלץ שיעבור תוכנית אילוף מלאה, וחשוב לקבל את הגורים ממגדל בעל שם. |
מזג |
זכרים 61-68 ס"מ, נקבות 56-63. |
גובה |
25-34 ק"ג. |
משקל |
הויימרנר מופיע בצבעי אפור-עכבר עד אפור כסוף (מה שהביא לו את הכינוי "כלב הרפאים האפור"). |
צבעים |
הברשה מדי שבוע והברקה במטלית משי. פעילות גופנית מרובה בכל יום. |
טיפול |
10-12 שנים. |
תוחלת חיים |
הויימרנר עלול ללקות במחלת אגן תורשתית (היפ-דיספלאסיה) הנפוצה בגזעים גדולים. גידולים בעור. עלול להשמין מאוד, דבר שלא שכיח בקרב כלבי צייד אנרגטיים. |
בריאות |
ויימרנר אינו כלב הציד הקל ביותר לגידול. עדיף לשכנו בבית בכפר, עם בעלים קשוח שיוכל לאמן ולהשגיח עליו. |
הערות |