הכלב הפומרני הוא בן למשפחת השפיץ של כלבי מזחלות וכלבי עדר מהצפון, ובהיסטוריה בת ימינו מוצאו מפומרניה שבגרמניה. גזע זה הלך והצטמצם בגודלו. במקור היה הרבה יותר גדול, הוא שימש ככלב עבודה ומשקלו היה כ 14 ק"ג. לא ידוע מה גרם למגדלים בפומרניה למזער אותו, אך במאה ה-19 משקלו ירד לכדי 6 ק"ג, וכיום משקלו סביב ה-2.5 ק"ג. המגדלים טיפחו גם מגוון גדול יותר של צבעים בנוסף לצבע הלבן המקורי, בכללם גוון כתום-חום הנחשב כיום לצבע הנפוץ ביותר. ככל שצומצמו ממדיו כך עלתה הפופולריות של הגזע גם מחוץ לגרמניה. |
הסטוריה |
פומרניאן בדרך כלל כלב נינוח ומחונך. עלול להיות קצר רוח ורעשני. אינו מתאים במיוחד לילדים. נאמן לבעליו וחושד בזרים, דבר ההופך אותו לכלב שמירה טוב. |
מזג |
כ 18 ס"מ. |
גובה |
עד 3.1 ק"ג. משקל כלבי תצוגה 1.8-2.5 ק"ג. |
משקל |
פומרניאן מופיע בצבעים רבים. הנפוץ שבהם הוא גוון כתום-חום. |
צבעים |
הפרווה השופעת זקוקה להברשה יום-יומית. אינו זקוק לפעילות גופנית רבה. |
טיפול |
כ 12 שנים. |
תוחלת חיים |
לפומרניאן סיכוי לבעיות בחניכיים ונשירה מוקדמת של השיניים. עיניים חלשות ודומעות וכתמי דמעות. נקע במפרק הברך. בעיות עור, כמו קרחות במקומות שונים על הגוף ואלרגיות. רמת סוכר נמוכה בדם. |
בריאות |
הפומרניאן מתאים מאוד לדירה וניתן להרגילו לעשות את צרכיו במקום קבוע בבית. משיל פרווה בקיץ. דרישותיו העיקריות הן רגשיות ופיזיות, לכן מתאים במיוחד לאנשים מבוגרים או קשישים שאינם יכולים לספק לכלב תרגול סדיר בחוץ, והיכולים לייחד לכלב את תשומת הלב הדרושה. |
הערות |