מוצאם של שלושת גזעי השנאוצר מאזורי גידול צאן ובקר בדרום גרמניה. כבר מן המאה ה16- ניתן למצוא עדויות על השנאוצר, וכנראה שהיה דומה לשנאוצר הבינוני של ימינו. כלבים אלו שימשו למגוון מטרות: כלבי שמירה, כלבי אורווה, וגם ללכידת חולדות. בסוף המאה ה19- הוחלט ליצור גזע ננסי על מנת לשכלל את כישוריו כציד חולדות. לצורך כך הכליאו את השנאוצר הגדול עם האפנפינצ'ר (Affenpinscher) - גזע זעיר בעל שיער זיפי. כיום משמשים כלבים אלה, בין השאר, ככלבי משטרה. |
הסטוריה |
שנאוצר ננסי הינו אנרגטי וחביב. אוהב מאוד ילדים. מימי היותו גור לדרוש ממנו התנהגות נאותה כדי לשמור על מזגו החיובי. עלול להיות תוקפני כלפי כלבים אחרים. כלב שמירה טוב. |
מזג |
30-36 ס"מ. (שנאוצר בינוני 46-48: ס"מ, שנאוצר ענק 60-70: ס"מ) |
גובה |
כ 6.8 ק"ג. (שנאוצר בינוני 18-23: ק"ג, שנאוצר ענק 35-60: ק"ג) |
משקל |
שחור או "פלפל ומלח" - תערובת של אפור בהיר ואפור כהה. |
צבעים |
טיפוח סדיר וקפדני של הפרווה הזיפית: רחיצה יומית של ה"זקן" סביב הפה (אך לא לרחוץ את כולו, כדי שלא תתרכך פרוותו), תספורת ידנית פעמיים בשנה, טיפול יומי בעזרת מברשת פלדה כדי לשמור על בריאות העור, ולהסיר שיער מת. טיולים ארוכים וריצות מדי פעם. |
טיפול |
15 שנים. |
תוחלת חיים |
השנאוצר ננסי גזע בריא בדרך כלל. נטייה לבעיות עיניים תורשתיות. אפשרות לסוכרת, בעיות בכבד, אבנים בכליות. |
בריאות |
שנאוצר ננסי מתאים לבעלי אלרגיות משום שאינו משיר את פרוותו. יש הנוהגים להציג את השנאוצר הננסי בקבוצת הטרייר. שלא כמו הטריירים, הוא אינו נוטה לנדוד ולצאת לטייל באופן עצמאי, וגם אינו נהנה לחפור. |
הערות |