 |
|
|
|
 |
פרופיל |
 |
| רוטוויילר - Rottweiler |
|
דמויי דוגה |
|
| רוטוויילר |
|
| Rottweiler |
|
| גרמניה |
 |
| |
|
| |
|
| הרוטוויילר הקדום (צאצא של המולוסוס האירופי) שימש כלב רועים שרירי וקשוח, שצעד לצד הלגיונות הרומיים ברחבי אירופה. את שמו קיבל מהעיר הגרמנית רוטווייל ששימשה אז מרכז אזורי לסחר בבקר ואליה הגיע יחד עם אותם לגיונות. הרוטוויילר הנהיג והוביל עדרי בקר עצומים, ושמר עליהם מפני טורפים. בנוסף שימש גם לציד חזירי בר. אך את עיקר פרסומו קיבל בזכות היותו כלב קצבים, שסחב עגלות של רוכלים או גרר עגלות טעונות לשוק, וחזר עם ארנק כסף קשור לצווארו. עם שכלול אמצעי תובלת הסחורה, הרוטוויילר איבד את תפקידו. כיום הוא משמש ככלב משטרה, וכלב שמירה לבית. |
הסטוריה |
| רוטוויילר תוקפן כלפי זרים, אך נאמן ושופע חיבה למשפחתו. עלול להיות כלב מסוכן מאוד, אם אין משגיחים עליו ואם הוא נמצא בידיים בלתי מיומנות. |
מזג |
| זכרים 63-68 ס"מ, נקבות 58-63 ס"מ. |
גובה |
| 40-50 ק"ג. |
משקל |
| שחור עם כתמים חומים בהירים וכהים. |
צבעים |
| לעסות מדי פעם את הפרווה במטלית. יש לאלפו למשמעת ולתרגלו לעתים תכופות. |
טיפול |
| 10-12 שנים. |
תוחלת חיים |
| לרוטוויילר נטייה לדיספלאסיה של האגן, המוגברת מאכילת יתר ותרגול מאומץ כשהכלב צעיר. אם הכלב צולע, אפילו זמנית, יש להתייעץ עם וטרינר. רגישות למחלת הפרבו - וירוס מעיים קטלני. התסמינים הם: חום, שלשולים דמיים, חוסר תיאבון, איבוד נוזלים, אדישות, קשיי נשימה, התייבשות ואף מוות. חשוב לחסנו בפני מחלה זו. |
בריאות |
| יש לגדל אותו בתוך הבית ובחברת המשפחה. אם מגדלים אותו בחצר יכול להיגרם לו נזק גדול. הוא אינו יודע להעסיק את עצמו, וללא חיכוך אינטנסיבי עם בעליו הוא הופך מתוסכל, ואז הדרך לנשיכה איננה ארוכה. על הבעלים להיות בעל בטחון עצמי ועליו לדעת לגדל כלבים. אינו מתאים לבית, שנכנסים אליו הרבה אורחים ומבקרים זרים. |
הערות |
|
|
|
|
|
ראשי |
|
|
|
מידע ברשת
תמונות ברשת
גירסת הדפסה
גלרייה
| די-אימפקט :: בניית אתרים