 |
|
|
|
 |
פרופיל |
 |
| מוצאו של גזע זה מהמזרח הרחוק לפני כאלף שנים. הוא שימש חתול שעשועים בחצר המלכות של סיאם (כיום תאילנד), וכן טופח במקדשים בודהיסטים. אגדות רבות נסובו על החתולים הסיאמים ובין השאר, נחשבו לחתולים קדושים אשר מגלגלים נשמת אדם. גורים סיאמיים היו יקרים ביותר, והיה זה כבוד גדול מאוד לקבל אחד כזה. הגזע הגיע לבריטניה בשנות ה 80 של המאה התשע עשרה, ומעט אחר כך הגיע לאמריקה. |
הסטוריה |
| הסיאמי אינטליגנטי וערני, להוט אחר חברה (לרוב ייגש אל זרים כדי לקבל ליטוף), שופע חיבה, וכשמקדישים לו תשומת לב הוא נעשה חבר נאמן. טוב עם ילדים (אם יש כמה בבית בד"כ יקשר לאחד יותר מהאחרים). עם זאת, יש לגזע זה כמה חסרונות: הוא יכול להיות תובעני מאוד ולעתים קרובות "מקנא" במתחריו. לעתים הוא רעשני למדי, בעל קול רם וטיפוסי שעשוי להישמע כאילו הוא סובלים או מעונים. |
מזג |
| 3-4 ק"ג |
משקל |
לחתול מרהיב זה דוגמת צבעים טיפוסית של חודים כהים על רקע פרווה חיוורת, ועיניים כחולות. יש ארבע זנים קלסיים של סיאמי: לזן המקורי היו חודים בצבע שחום והוא נקרא סיל-פוינט (צבע כלב ים). שלושת הזנים הנוספים: חודים כחולים (בלו-פוינט), שוקולד ולילך. צבע הגוף הבהיר בהתאמה לצבע החודים: לסיל-פוינט פרווה בצבע שנהב כהה, לבלו-פוינט פרווה בצבע לבן-כחלחל, לשוקולד-פוינט פרווה בצבע שנהב, וללילך פרווה לבנה.
זנים חדשים, המכונים בארצות הברית Colorpoint Shorthair (קצרי שער כהי-חודים), נוצרו באמצעות זיווג סיאמיים עם גזעים אחרים כדי להשיג דוגמאות וצבעים חדשים בחודים. הדורות הבאים זווגו עם סיאמיים בלבד, ולכן אחוז הדם הלא סיאמי בזנים אלה הוא מזערי.
הזנים החדשים מופיעים במגוון גדול של צבעי חודים כמו: אדום, שנהב, לינקס (טאבי), טורטי, עשן ועוד. |
צבעים |
| דורש הרבה תשומת לב, ולכן מומלץ להימנע מלהשאירו לבד במשך היום (עלול להשתעמם ולפתח בעיות התנהגות). יש לנקות אוזניים פעם בחודש ומלבד זאת אינו דורש אף טיפול מיוחד (לא סירוק ולא אמבטיות). |
טיפול |
| 15-16 שנה |
תוחלת חיים |
| לעתים נולדים עם זנב עקום או עם פזילה (פגם נוירולוגי גנטי), אך הבעיה אסתטית בלבד ואינה מפריעה לתפקוד החתול. בעיות בריאות נוספות שמופיעות לעתים בגזע: פגמים מולדים בלב ובעיות חניכיים. |
בריאות |
אחד הגזעים הפופולריים ביותר, וגם אחד מהקלים לזיהוי.
ניתן לאילוף בקלות יחסית (כולל אילוף לשימוש בשירותים).
הגורים נולדים לבנים לגמרי. הפרווה בחודים מתכהה עם הזמן הודות לגן ייחודי, המאפשר לפרווה להתכהות רק באזורי הגוף הקרים יותר (פנים, רגליים, זנב). |
הערות |
|
|
|
|
|
ראשי |
|
|
|
מידע ברשת
תמונות ברשת
גירסת הדפסה
גלרייה
| די-אימפקט :: בניית אתרים