 |
 |
 |
 |
 |
פרופיל |
 |
הגזע בויית לפני מאות שנים ומקורו מאזור אגם "ואן" אשר במזרח טורקיה. בשנת 1955 שתי אנגליות שנפשו באזור האגם רכשו זוג גורים לבנים עם כיתום ערמוני בראש ובזנב. השתיים ייבאו חתולים נוספים לאנגליה והחלו בתוכנית הרבייה. הוכר כגזע תצוגה ב 69'. לארצות הברית הגיע מאוחר יחסית, בשנת 1982. כיום הגזע נדיר בטורקיה. |
הסטוריה |
אינטליגנטי מאוד, עצמאי, שופע חיבה. נמרץ ואנרגטי, נהנה לשחק עם בני אדם או חתולים אחרים. בדרך כלל אוהב לשחות ולשחק במים. בחברת אנשים זרים עלול להיות מעט חששן. |
מזג |
4.5-8 ק"ג |
משקל |
רוב הפרווה לבנה, עם סימני צבע בעיקר בראש ובזנב. סימני הצבע יכולים להיות: ערמוני, שנהב, שחור, כחול, טורטי, עשן, טאבי חום או כחול שנהב עם סימני טאבי. אפשר שעל הזנב יופיעו טבעות בהירות. העיניים בצבע ענבר, כחול או עין מכל צבע. |
צבעים |
הואן הטורקי דורש סרוק סדיר על מנת לשמור על פרוותו המשיית חופשייה מקשרים, רצוי אפילו על בסיס יומי. כדאי להתחיל לסרקו מגיל צעיר כדי להרגיל אותו לכך ולמנוע אי נעימויות בעתיד. |
טיפול |
12-14 שנים |
תוחלת חיים |
בהיותו חתול טבעי שנאלץ להתמודד בארץ מוצאו עם תנאי אקלים קשים, מדובר בחתול חסון. עם זאת, דווח במספר קווי גידול על מום במבנה השלדי בחלקו העליון של הגוף. חתולים הלוקים בבעיה זו בד"כ יתפקדו היטב אך לא יוכלו לשמש לריבוי. |
בריאות |
חתולים מגזע מיוחד זה, בעלי פרווה דוחת מים, נהנים על פי רוב לשחות בנחלים או בבריכות רדודות. תכונה מדהימה זו זיכתה אותם בכינוי "החתול השוחה".
בקיץ, החתול משיר חלק ניכר מפרוותו ונראה כמעט כחתול קצר שיער (מלבד הזנב שנשאר מלא), אבל בחורף פרוותו שוב ארוכה.
מגיע לבגרות מלאה בגיל 3-5 שנים. |
הערות |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
ראשי |
 |
|
 |