 |
|
|
|
 |
פרופיל |
 |
הגזע פותח בקליפורניה, ארצות הברית, בשנות השישים על ידי אישה בשם אן בייקר. "אם הגזע" הינה חתולה פרסית לבנה ארוכת שיער, בשם ז'וזפין. הכלאות עם הגזעים בירמן ובורמזי יצרו את גורי הרגדול בעלי התכונות יוצאות הדופן: גדולים מאוד, שקטים, וכאשר החזיקו אותם, גופם התרפה לגמרי ואיבריהם נשמטו כאיבריה של בובת סמרטוטים (רג-דול = בובת סמרטוטים). מיתוסים ייחסו לאופי הרגוע של הרגדול את העובדה כי ז'וזפין נפגעה בתאונת דרכים, אך ברור כי הדברים אינם קשורים ומבחינה מדעית אינם אפשריים. בתחילה, חתולי הרגדול אופיינו בסף כאב גבוהה מאוד (היו אפילו שהאמינו כי אינם מרגישים כאב), והדבר הוביל לפציעות מרובות. על ידי הכלאות הורידו את סף הכאב, שעדיין כיום נשאר יחסית גבוה.
בייקר הקימה את אגודת חתולי הרגדול בשנות השישים, אך רק בשנות התשעים הוכר הגזע באופן רשמי על ידי ההתאחדויות הבינלאומיות לחתולים. |
הסטוריה |
| הענק העדין. חתול רגוע, לא תוקפני (מומלץ לא לתת להם להסתובב בחוץ ללא השגחה, שכן הם אינם נוטים לתקוף אפילו אם הם מותקפים). התכונה הייחודית שבזכותה קיבל את שמו הינה הרפייה מוחלטת של הגוף כשמחזיקים אותו (התכונה אינה מופיעה ב 100 אחוז מהחתולים). נהנה מאוד מתשומת לב, וניתן ללמדו לעשות דברים שונים. מסתדר מצויין עם ילדים, ומסתדר גם עם כלבים. חתול שקט, שמיילל לעתים נדירות. |
מזג |
| נקבות 4.5-6 ק"ג זכרים 7-10 ק"ג |
משקל |
ישנם כמה דוגמאות פרווה: בי-קולור (דו-גוני - גוף בהיר עם מסיכה, אוזניים וזנב כהים, וחזה, בטן ורגליים לבנים), קלרפוינט (כהה חודים - גוף בהיר עם חודים כהים יותר), "מיטד" (כמו הכהה חודים עם חזה, סינר, סנטר ו"כפפות" קדמיות בצבע לבן).
החודים יכולים להיות בצבעים הבאים: שחומים, צבע שוקולד, כחול, לילך, אדום, או שנהב. דוגמאות החודים: צבע אחיד, מגוון (שיידד), עשן, לינקס או פרטי-קולור.
העיניים בצבע כחול. |
צבעים |
| קל לגידול ואינו דורש טיפוח רב. הפרווה לא נוטה לפתח קשרים, וכמעט ואין נשירה. יש להבריש מדי פעם כדי שלא יבלע שיער רב מדי וכדי להקנות לה ברק. |
טיפול |
| 16 שנים בממוצע (יכול להגיע גם ל 25 שנה) |
תוחלת חיים |
| גזע חסון ובריא. אין מחלות תורשתיות אופייניות לגזע. |
בריאות |
| מגיע לבגרות בגיל 3-4 שנים. |
הערות |
|
|
|
|
|
ראשי |
|
|
|
מידע ברשת
תמונות ברשת
גירסת הדפסה
גלרייה
| די-אימפקט :: בניית אתרים