 |
 |
 |
 |
 |
פרופיל |
 |
מקובל להניח כי מוצאו של הגזע הפרסי באזור תורכיה ואיראן. הפרווה הארוכה היא ככל הנראה מוטציה שנוצרה בחתולים קצרי שיער (ממוצא מצרי) בעידוד האקלים הקר ששרר באזור. כבר במאה ה 16 החלו להגיע החתולים הראשונים לאירופה, אך החתולים שטופחו באופן מסודר והיוו את גרעין הגזע הנוכחי הגיעו מאוחר יותר- במאה ה 19. בתחילת דרכו הפרסי לא זכה לפופולריות רבה, ונדחק ע"י החתולים קצרי השיער. המצב השתנה בשנות השישים של המאה העשרים, והפרסי החל לרכוש מעריצים רבים. שני מרכזים עיקריים שקדו על פיתוח הגזע הפרסי - בריטניה וארה"ב: הפרסיים הקלאסיים מבית היוצר הבריטי בעלי צורת פנים נעימה ללא פחיסות מוגזמת, ולעומתם הפרסיים שטופחו בארה"ב, בעלי פנים פחוסות מאוד ואף קצר הממוקם כמעט בגובה העיניים. כיום כמעט ולא רואים פרסיים מהסוג הקלאסי והפרסי האמריקאי הוא היחיד המוצג בתערוכות. |
הסטוריה |
הפרסיים הם חתולים רגועים במיוחד, מסתגלים בקלות למצבים חדשים (תכונה שהופכת אותם לחתולי תצוגה נפוצים), ונקשרים לבעליהם יותר מאשר לסביבת מחייתם. שקטים ושופעי חיבה. אוהבים מאוד לשחק, אך לא להגזים ו"לנדנד" יתר על המידה. |
מזג |
4-5.5 ק"ג |
משקל |
|
צבעים |
עיקר הטיפול מתמקד בטיפוח הפרווה הארוכה, הזקוקה לסירוק והברשה מדי יום. ההברשה הכרחית על מנת למנוע קשרים בפרווה (ללא ההברשה יווצרו קשרים שהדרך היחידה להסירם תהיה גזירת הפרווה), וגם כדי למנוע מהחתול לבלוע את השיער (עלול לגרום לסתימת דרכי העיכול).
יש לחפוף את הפרווה מדי פעם (אחת לשבועיים-שלושה) בשמפו לחתולים או שמפו לתינוקות כדי להרחיק עודפי שומן ולמנוע קשרים. מכיוון שהחתולים שונאים מים, רצוי להרגילם כבר מגיל צעיר לאמבטיות (בסביבות גיל 3 חודשים). הפרסיים נוטים להצטנן בקלות, לכן יש לדאוג לאמבטיה מחוממת, ולייבוש מוחלט בסיום הרחצה.
יש לנקות את העיניים מדי יום כדי למנוע זיהומים ודלקות. |
טיפול |
|
תוחלת חיים |
ככל שמבנה הפנים פחוס יותר, קיים סיכוי להיתקל בבעיות הבאות: בעיות נשימה (כולל חרחורים), מערכת שיניים לא ישרה, וחסימה בתעלת הדמעות. |
בריאות |
לא מומלץ לאפשר לחתול פרסי לצאת מהבית מכיוון שקוצים ועלים נוטים להיצמד לפרווה הארוכה. יש לקחת בחשבות שהפרסי משיר הרבה שיער. הפרסי תלוי לחלוטין בבעליו ולא מסוגל לשרוד מחוץ לבית בכוחות עצמו. |
הערות |
|
 |
 |
 |
 |
ראשי |
 |
|
 |