 |
|
|
|
 |
פרופיל |
 |
| יש המאמינים כי המאו המצרי הוא צאצא של החתול שהמצרים הקדמונים סגדו לו, משום שעל מצחו יש דוגמה הדומה לחיפושית פרעה ואותה הדוגמה מופיעה גם על מצחם של פסלי חתולים עתיקים. אחרים סוברים כי המאו גודל במכוון כדי שידמה לחתול העתיק, וכי הוא איננו קרוב משפחה שלו. המאו נראה לראשונה באירופה בתערוכת חתולים ברומא בשנות החמישים. הובא לארה"ב ע"י נטלי טרובטסקוי, נסיכה גולה מרוסיה, שהגיעה ביחד עם חתוליה בשנת 1956 ועוררה את עניינם של המגדלים האמריקאים. עד שנות השמונים, כל חתולי הגזע שחיו בארה"ב היו צאצאיהם של אותם החתולים שהביאה נטלי. בשנות השמונים הגיעו לארה"ב חתולים נוספים שהעשירו את מאגר הגנים. |
הסטוריה |
| חתול ידידותי, אוהב משחקים ושופע חיבה (למרות שיכול לחשוש מזרים). חכם מאוד, נאמן. בעבר דווח על אופי פראי ובלתי צפוי, אך הודות לריבוי סלקטיבי, כיום אין זכר לכך. |
מזג |
| 3-5 ק"ג |
משקל |
| דוגמת הפרווה המרשימה שלו מורכבת מנקודות מוארכות שהן למעשה פסים מקוטעים. ישנם ארבעה זנים: זן כסוף - בעל גוף כסף עם כיתום אפור כהה, זן ארד - בעל גוף בצבע דבש עם כיתום חום כהה, זן עשן - שגופו אפור כהה עם פרווה תחתית לבנה וכיתום שחור, וזן בגון בדיל - בעל גוף בצבע החול עם כיתום אפור כהה או חום. |
צבעים |
| אין דרישות סירוק מיוחדות הודות לפרוותו הקצרה, למרות שייהנה מהברשה, כחלק מתשומת הלב שיקבל מבעליו. |
טיפול |
| 15 שנים ואף יותר |
תוחלת חיים |
| אין בעיות בריאותיות אופייניות לגזע, למעט אסטמה בכמה קווי גידול. |
בריאות |
המילה "מאו" פרושה במצרים העתיקה חתול.
למרות מראהו הרזה והעדין, זהו חתול חזק מאוד ואתלטי. הוא נחשב לאחד מחתולי הבית המהירים, אם לא המהיר שבהם, ומסוגל להגיע לכמעט 50 קמ"ש. |
הערות |
|
|
|
|
|
|
|
ראשי |
|
|
|
מידע ברשת
תמונות ברשת
גירסת הדפסה
גלרייה
| די-אימפקט :: בניית אתרים