 |
 |
 |
 |
 |
פרופיל |
 |
למרות שהתיעוד בכתב של החתול קצר השער הבריטי החל רק בתחילת המאה העשרים, הגזע כבר קיים מאות שנים, ומקורו בחתולים המבויתים שחיו ברומא העתיקה. החתולים הראשונים הגיעו לבריטניה עם פלישת החיילים הרומאים והם מתוארים בתגליפים וציורים. כאשר נפלה רומא ונפסק המסחר עם בריטניה, החתולים באי הבריטי התרבו במסגרת מאגר גנים מוגבל, והתוצאה היתה חתולים עם מאפיינים ייחודיים. במהלך המאה ה 18 בזמן שהגיעו לבריטניה חתולים אקזוטיים מהמזרח, שגשגה בבריטניה ההתעניינות בחתולים גזעיים. הדבר עורר מגדלים פטריוטיים אשר החליטו להפוך את קצר השער המקומי לגזע בפני עצמו. קצר השער התפתח בסוף המאה ה 19 כשהתחילו לקיים תערוכות חתולים. הוא נוצר ע"י גידול בררני של חתולי הרחוב הטובים ביותר.
עם התפתחות גזעי חתולים חדשים, ההתעניינות בקצר השער הבריטי פחתה, ובזמן מלחמת העולם השניה הגזע היה בסכנת הכחדה. ההתעניינות המחודשת בגזע לאחר המלחמה עודדה מגדלים בריטיים לבצע שיפורים, וכך ע"י זיווגים עם חתולים פרסיים, הגזע קיבל את מראהו העגול והחסון, המוכר כיום. בשנת 1980 לאחר דיונים רבים החליטה אגודת החתולים הגדולה באמריקה להכיר בקצר השער הבריטי. כיום ישנם הבדלים בהגדרות הגזע בין אנגליה לארה"ב. |
הסטוריה |
| חתול טוב מזג, רגוע, שופע חיבה ונבון. יהפוך למסור ונאמן לאחר שיתגבר על החשדנות הראשונית. לא אוהב להיות מורם אלא אם כן הגוף וארבעת גפיו נתמכים היטב. טובים עם ילדים וחיות אחרות. לא דורשים תשומת לב מתמדת מבעליהם. יחסית שקטים. |
מזג |
| 4-5.5 ק"ג |
משקל |
|
צבעים |
| קל לטיפול. הפרווה זקוקה לסרוק פעם-פעמיים בשבוע, להסרת שערות מתות. רחצה מדי פעם תעזור להסיר עודפי שמן מהפרווה. |
טיפול |
|
תוחלת חיים |
| גזע חזק ובריא. אין בעיות גנטיות נפוצות אופייניות לגזע. |
בריאות |
|
הערות |
|
 |
 |
 |
 |
ראשי |
 |
|
 |