 |
|
|
|
 |
פרופיל |
 |
"ילד האלים" - זהו כינויו של אחד הגזעים העתיקים ביותר, צאצא ישיר, יש הטוענים, של החתול המקודש של מצרים העתיקה. ההיסטוריה של הגזע לא לגמרי ברורה וקיימות מספר גרסאות בעניין מוצאו.
בשנת 1868 כשחזרה אשתו של קצין בריטי לאנגליה בסוף המלחמה האבסינית, היא הביאה עמה מחבש חתול מקומי בשם זולה (ויתכן שבאותה תקופה חיילים בריטיים נוספים לקחו גם הם חתולים מחבש). זולה הוא האבסיני הראשון שתועד בכתב בשנת 1874.
מחקרים מאוחרים יותר שנעשו ע"י חוקרי גנטיקה מראים שהסבירות הגבוהה ביותר היא כי מוצאו של האבסיני בחוף האוקיאנוס ההודי , ובאזורים בדרום מזרח אסיה, וכי מתיישבים וסוחרים שעברו דרך כלכותא הביאו אותו לאנגליה.
הגזע הגיע להכרה רשמית בבריטניה בשנת 1882, והגיע לאמריקה בתחילת המאה ה 20. בשנות החמישים הגזע החל לצבור פופולריות, וכיום הוא אחד מקצרי השיער הפופולריים ביותר. |
הסטוריה |
| בנוסף על מראה יפה שאין לעמוד בפניו, החבשים התברכו באישיות שובת לב, הם נבונים מאוד ולומדים במהירות לבצע להטוטים. הם אוהבים חופש ונעשים חסרי מנוחה כשכולאים אותם, ולכן הם אינם מתאימים לחיים בדירה קטנה. מסתדרים עם בעלי חיים אחרים. בקושי משמיעים את קולם. |
מזג |
|
משקל |
תבנית הצבע של החבשי מורכבת מצבע בסיס, כאשר בקצה כל שערה יש שתיים או שלוש טבעות בצבע כהה יותר: הצבעים הם: חום-אדמדם, אדום, כחול, חום-צהבהב.
צבע העיניים הוא ענבר, אגוז או ירוק. |
צבעים |
| טיפול קל. סירוק מדי פעם, עם דגש על תקופות השרת השיער, כדי לסלק שערות מתות. |
טיפול |
|
תוחלת חיים |
| למרות שרוב החבשים הם חתולים בריאים, עלולות להופיע מספר מחלות תורשתיות: מחלת כליות (שלא ניתנת לטיפול), דלקות חניכיים (צחצוח שיניים באופן סדיר וביקורות אצל וטרינר יפחיתו את הסיכוי), ובעיות ברשתית. |
בריאות |
לחבשי פנים מצודדים ומלאי הבעה ומראה אקזוטי הדור, אף שמבנה גופו אינו עדין כזה של הסיאמי. הגורים נולדים עם פרווה כהה, שמתבהרת ככל שמתבגרים, וחולף די הרבה זמן עד שמקבלים את צבעם הסופי.
נחשב לאחד הגזעים היקרים. |
הערות |
|
|
|
|
|
ראשי |
|
|
|
מידע ברשת
תמונות ברשת
גירסת הדפסה
גלרייה
| די-אימפקט :: בניית אתרים