 |
 |
 |
 |
 |
פרופיל |
 |
| הבלינזי הוא למעשה סיאמי ארוך שער. מדי פעם מופיעים סיאמיים ארוכי שער כמוטציה עצמונית בשגרים של סיאמיים "רגילים". בעבר, אותם ארוכי שיער לא היו רצויים ע"י המגדלים (הם לא עמדו בתקן הגזע של הסיאמי) אשר הוציאו אותם מקווי הגידול. המצב השתנה בשנות החמישים, כאשר שתי מגדלות של הגזע הסיאמי, הגב' מריון דורסי מקליפורניה והגב' הלן סמית מניו-יורק, גילו גורים ארוכי שער בין גורי הסיאמי שהומלטו אצלן. השתים נשבו ביופים של ארוכי השער, והחלו בתוכנית רבייה להפקת סיאמיים ארוכי שער. היתה זו הלן סמית אשר הציעה להעניק לחתולים האלה את השם "בלינזי" בזכות הדמיון בין החתולים החינניים ותנועתם האלגנטית לבין רקדני המקדשים הבלינזים. בשנת 1961 הגזע הוכר באמריקה, ורק באמצע שנות השבעים הגיע לאירופה. |
הסטוריה |
| כמו הסיאמי, הבלינזי אוהב תשומת לב ושופע חיבה. סקרן, אינטליגנטי, אתלט אשר להוט אחר משחקים ואחר חברת בני אדם. מסתדר מצוין עם ילדים. אוהב להשמיע את קולו, אך בעל קול רך יותר מאשר לקרוביו הסיאמיים. אוהבים מקומות גבוהים. |
מזג |
| 3-5 ק"ג |
משקל |
הבלינזי מופיע בדיוק באותם הצבעים של הסיאמי:
סיל-פוינט: פרווה בצבע שנהב כהה, חודים בצבע חום-אפרפר
בלו-פוינט: פרווה בצבע לבן-כחלחל, חודים בצבע כחול-אפור
צ'וקולט-פוינט: פרווה בצבע שנהב, חודים בגוון שוקולד חלב
ליילק-פוינט: פרווה בצבע לבן-ורדרד, חודים בצבע אפור-ורדרד
מלבד ארבעת הזנים הללו, קיימים זנים חדשים, המכונים בארצות הברית Javanese, ומופיעים במגוון גדול של צבעי חודים כמו: אדום, שנהב, לינקס (טאבי), טורטי, עשן ועוד.
לכל הזנים עיניים כחולות. |
צבעים |
| הבלינזי זקוק לסרוק באופן סדיר כדי לשמור על פרווה נקייה מקשרים (למרות שהמשימה קלה יותר מאשר אצל הפרסי). חתולים המופיעים בתצוגות יצטרכו בנוסף אמבטיות סדירות כדי לשמור על הפרווה, ובמיוחד על הזנב, במצב מקסימלי. |
טיפול |
| בממוצע 12 שנים |
תוחלת חיים |
קיימת אפשרות לפזילה, או לזנב עקום (לא מפריע לחתול, אך הוא לא יוכל להשתתף בתערוכות).
במספר קווי גידול הופיעו דלקות חניכיים. טיפול מונע או אבחון מוקדם יעזרו לשלוט בבעיה. |
בריאות |
יש המתבלבלים בין ההימלאיה (פרסי כהה-חודים) לגזע זה.
הגורים נולדים לבנים, ומפתחים את דוגמת החודים כשהם בני שבוע עד עשרה ימים. |
הערות |
|
 |
 |
 |
 |
ראשי |
 |
|
 |